.png)
המונח דציבלים מוכר לרבים בהקשר האקוסטי, אך הוא לא רק ולא בדיוק מדד לעוצמת קול. מה המונח הזה אומר? מהו טווח השמיעה של אדם בדציבלים? מהן עוצמות קול אופייניות שונות בדציבלים? מהו רעש מזיק וכיצד שומרים על האוזניים מפניו? על כל השאלות האלה נענה במאמר שלפניכם.
רבים לא מודעים לכך שדציבל (Decibel ובקיצור dB) היא יחידת מידה המייצגת הפרש בין משתנים. זהו מונח שאנחנו מכירים בעיקר מתחום הקול, אך הוא עשוי להופיע גם בהקשרים שונים לגמרי כגון הפרשים בהספק חשמלי.
אפס דציבלים הוא הרמה שממנה בני אדם מתחילים להבחין בקול או בעצם "סף השמיעה" שלנו. כאשר מדברים על כך וכך דציבל, פירוש הדבר הוא המרחק בין נקודת בסיס זו לבין עוצמת הקול שאליה מתייחסים. כך שדציבלים בכל הנוגע לאקוסטיקה מיועדים לבטא רמות רעש ספציפית בהקשר האוזן האנושית.
לשם ההמחשה, אלה כמה דוגמאות מהחיים לרעשים ברמות שונות ולערך הדציבל שאופייני להם: שיחה בין אנשים היא ברמת קול של 60 דציבל. צעקה היא כבר ברמה של 110 דציבל בערך ו-200 דציבל זו רמת הרעש של שיגור טיל לחלל.
אוזן האדם בנויה לשמיעה בעוצמות קול של 0 דציבל עד 140 דציבל.
מעל 125 דציבל אנחנו עלולים לחוש שלא בנוח, ומעל 140 דציבל מתחילים לחוש כאב באוזניים.
כאמור, מעל 140 דציבל נחוש כאב ולמעשה מתחיל גם סיכון של נזק ממשי לאוזן. מבחינה זו יש משמעות גם למשך החשיפה לרעש חזק מדי. הרעש המזיק עשוי להיגרם ממקורות רבים. חלקם עשויים להיות חד פעמיים ויוצאי דופן, כגון פיצוץ. אחרים עשויים להיות קבועים ומתמשכים, כגון מוזיקה רועשת מדי. עוצמת הרעש ומידת הנזק ממנו נחלשים בהשפעת המרחק ממקור הרעש ואמצעי ההגנה ששמים על האוזן. בכל הנוגע לבחירת אוזניות, האפשרויות מבחינה זו (ובכלל) רבות מאוד. יש אוזניות קשת, יש אוזניות חוט ועוד. שימו לב, שאוזניות קטנות מהסוג שנכנס לתוך האוזן (אוזניות InEar) לא מספקות כיסוי מיטבי של האוזן. מבחינה זו עדיפות אוזניות שמכסות את האוזן כולה. אפשר לצמצם השפעה של רעש מזיק גם בעזרת אוזניות מבטלות רעשים או בעזרת אוזניות מיוחדות למקומות עבודה רועשים. מקומות עבודה הם כמובן בין הסביבות שבהן יש לא מעט רעש, כאשר מדובר למשל במפעל שיש בו מכונות שונות. החוק מתייחס לכך בהרחבה ומגדיר באופן מפורט מה מותר ומה אסור מבחינת חשיפה לרעש במקומות עבודה. תקנות אלה מגדירות בין השאר חובות של הדרכת עובדים וביצוע בדיקות שמיעה תקופתיות. אך אנשים פרטיים שחשופים לרעש, כגון חובבי מוזיקה, צריכים לדאוג לעצמם בעצמם. מודעות ומניעה – אלה נקודות המפתח בנושא זה.
משך זמן החשיפה לרעש הוא משמעותי מאוד. ככל שעוצמת הרעש גוברת, כך מצטמצם משך החשיפה שעלול לגרום לנזק. אלה כמה נקודות ייחוס ודוגמאות שימחישו זאת: רעש בעוצמה של 140 דציבל ומעלה גורם לנזק באופן מיידי, גם אם זו חשיפה חד פעמית. בשונה מכך, אפשר להיחשף לרעש של 100 דציבל למשך 15 דקות, עד שהוא מתחיל לגרום לנזק. 94 דציבל זו עוצמת רעש שאפשר להיחשף אליה עד שעה לפני הנזק, ולרעש של 85 דציבלים אפשר להיחשף עד 8 שעות. חשוב לציין שהפגיעה בשמיעה עשויה להיות מאוד הדרגתית וללא סימני אזהרה מיוחדים, כגון כאב באוזניים. כך שאם נדמה לכם שאינכם נפגעים מרעש מסוים, חשוב לזכור שאתם פשוט לא יכולים לדעת זאת בעצמכם בוודאות. אז למה לקחת סיכון? מה גם שיש אמצעי הגנה מצוינים ולא יקרים למצבים כאלה.
כדי להגן על אוזניכם ולצמצם פגיעה בשמיעה כדאי לשים לב לעצות האלה:
למי שעוסקים בתחומים כמו אקוסטיקה, יש לנושא הדציבלים מגוון שימושים מעשיים. אך לרוב האנשים ולמקומות עבודה, החשיבות היא בעיקר בהקשר מניעת נזקי רעש. מבחינה זו דציבל היא יחידת מידע שימושית מאוד המסייעת להעריך סיכונים מרעש מזיק, לצמצם אותם ולעמוד בתקנות.
.png){kind=logo}
.png)
.png){kind=logo}
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png){kind=logo}
.png)
.png)
